Kilayim
Daf 38a
משנה: בְּהֵמָה עִם בְּהֵמָה וְחַיָּה עִם חַיָּה בְּהֵמָה עִם חַיָּה וְחַיָּה עִם בְּהֵמָה טְמֵאָה עִם טְמֵאָה וּטְהוֹרָה עִם טְהוֹרָה טְמֵאָה עִם טְהוֹרָה וּטְהוֹרָה עִם טְמֵאָה אֲסוּרִין לַחֲרוֹשׁ וְלִמְשׁוֹךְ וּלְהַנְהִיג. הַמַּנְהִיג סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וְהַיּוֹשֵׁב בַּקָּרוֹן סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. רִבִּי מֵאִיר פּוֹטֵר. וְהַשְּׁלִישִׁית שֶׁהִיא קְשׁוּרָה לִרְצוּעוֹתֵיהֶן 38a אֲסוּרָה.
Traduction
Avec deux espèces de bétail domestique, ou avec des animaux sauvages, ou une bête domestique avec un animal sauvage, ou une bête impure avec une autre impure, ou une impure avec une pure, il est défendu de labourer, et il n’est pas permis de les atteler ensemble pour conduire ou pour traîner un chariot (côte à côte, ou l’un derrière l’autre). Celui qui conduit un char ainsi attelé (261)De Kilaïm. (Baba Metsia 38b)., est passible de 40 coups de lanière; et celui qui est assis dans ce char est passible de la même peine (262)Comme il profite de cet attelage hétérogène, il est aussi condamnable que le conducteur.; R. Meir l’en absout. Il n’est pas permis non plus de se servir d’une 3e bête hétérogène, reliée aux 2 autres par des courroies.
Pnei Moshe non traduit
מתני' בהמה עם בהמה. אדין הרבעה דמתני' דלעיל קאי דבין בהמה עם בהמה שאינה מינה וכן חיה עם חיה או בהמה שמרכיב. אותה על החיה או חיה על בהמה וכן טמאה עם טמאה שאינה מינה או טהורה עם טהורה כל אלו אסורין מן התורה בהרבעה ואם הרביען לוקה:
טמאה עם טהורה. כלומר אבל טמאה עם טהורה או טהורה עם טמאה בין שזו קדמה ואח''כ קשר לשניה עמה או איפכא באלו יש עוד איסור אחר מן התורה שאסורין לחרוש יחדיו אי למשוך איזה דבר או להנהיג ומפני שיש שדרכה במשיכה כגון גמל דארחיה במשיכה וחמור ארחיה בהנהגה לפיכך קתני הני לישני וכל זה אסור מן התורה דכתיב לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו וה''ה כל בהמה וחיה או עוף במשמע ובלבד שיהא מין אחד טמא ומין א' טהור כשור וחמור שדיבר בהן הכתוב אבל מדרבנן אסור בכל מין עם שאינו מינו אף בכלאים דהנהגה ואפי' שניהם טמאים או טהורים:
מתני' המנהיג וכו'. כלומר אפי' אחד מנהיג והשני יושב בקרון שניהן חייבין שאף זה היושב בקרון גורם להבהמה שתלך כדאמר בגמרא משקל הוא כלומר שמחמת שהוא יושב ועושה כמשקל אנה ואנה זהו גורם שתמשך העגלה ור''מ סבר אינו משקל דישיבתו אינה גורמת כלום ואין הלכה כר''מ. והרמב''ם בפי' המשנה כתב קרון הוא מין מהעגלות והם ב' עגלות האחת קשורה בשניה ועגלה שלישית קשורה באותן הרצועות שבה וזה שאמרו והשלישי' וכו' שאם יושב בעגלה השלישית כשימשכו העגלות ההם בהמות כלאים אסורין ויש לפירוש הזה סמך בגמרא:
משנה: אֵין קוֹשְׁרִין אֶת הַסּוּס לֹא בִּצְדָדֵי הַקָּרוֹן וְלֹא לְאַחַר הַקָּרוֹן. וְלֹא אֶת הַלוּבְדְּקֵס לַגְּמָלִים. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כָּל הַנּוֹלָדִים מִן הַסּוּס אַף עַל פִּי שֶׁאֲבִיהֶן חֲמוֹר מוּתָּרִין זֶה עִם זֶה. וְכֵן הַנּוֹלָדִים מִן הַחֲמוֹר אַף עַל פִּי שֶׁאֲבִיהֶן סוּס מוּתָּרִין זֶה עִם זֶה אֲבָל הַנּוֹלָדִים מִן הַסּוּס עִם הַנּוֹלָדִים מִן הַחֲמוֹר אֲסוּרִין זֶה עִם זֶה.
Traduction
Il n’est pas permis de rattacher le cheval à un char mené par d’autres animaux, ni à côté, ni même par derrière (266)Pour l'habituer ainsi à tirer., ni de placer les ânes de la Lybie à côté des chameaux (267)Bien que ces 2 espèces aient quelque ressemblance.. R. Juda dit: tous les animaux nés d’une jument (268)(Hulin 79b)., eussent-ils pour père un âne, peuvent être joints, mais l’on ne peut pas réunir les produits de la jument à ceux de l’ânesse.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין קושרין את הסוס לא בצדדי הקרון. שמושכין אותה הבקר אין קושרין את הסוס בצדו אל הקרון או לאחוריו ואע''פ שאינו קשור ביחד עם הבקר למשוך את הקרון אפ''ה הוי כמחוברין יחד כדמפרש בגמרא:
ולא את הלובדקיס. בגמרא מפרש חמור הבא מלוב והוא מצרים:
כל הנולדים מן הסוס אע''פ שאביו של זה ושל זה חמור מותרין זה עם זה ומסיק בפ' אותו ואת בנו דר' יהודה ספוקי מספקא ליה אי חוששין לזרע האב או לא וא''כ מן הדין מותרין הן דאי חוששין הרי יש בשניהן שני צדדין והוו כמין אחד ואי אין חוששין לזרע האב מכ''ש דשרי דהא אמותיהן סוס אלא דמהו דתימא ה''א אתי צדו סוס דהאי ומשתמש בצד חמור דהאי קמ''ל אבל אם של זה סוס ואמו של זה חמור בתר מין האם אזלינן ואסורין זה עם זה והלכה כר' יהודה:
הלכה: בְּהֵמָה עִם בְּהֵמָה כו'. יָכוֹל לֹא יְהֵא מַעֲמִיד זְכָרִים אֵצֶל הַנְּקֵבוֹת וּנְקֵבוֹת אֵצֶל הַזְּכָרִים תַּלְמוּד לוֹמַר בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ. אֵין אַתְּ אָסוּר אֶלָּא מִלְּהַרְבִּיעַ אֲבָל מַעֲמִיד אַתְּ זְכָרִים אֵצֶל נְקֵבוֹת וּנְקֵבוֹת אֵצֶל זְכָרִים. וְכִי מַה עָשָׂה מַעֲשֶׂה לֹא כְשֶׁהִטִּיל וּלְפִי דַּעְתּוֹ הוּא מַטִּיל.
Traduction
Un animal domestique avec un autre, est-il dit, etc. On aurait pu croire qu’il est défendu de placer côte à côte, parmi les animaux hétérogènes, des mâles à côté des femelles; c’est pourquoi il est dit explicitement (Lv 19, 19): tu n’accoupleras pas d’animaux hétérogènes, c’est-à-dire qu’il est défendu seulement de les accoupler, mais non de les placer côte à côte; car, en les plaçant ainsi, il n’a pas accompli d’accouplement, ni de fécondation, et si la jonction a lieu ensuite entre les animaux, elle est spontanée de leur part.
Pnei Moshe non traduit
גמ' יכול לא יהא מעמיד. בדיר זכרים אצל הנקבות וכו' וכלומר בין שאלו קדמו שם או אלו:
אין את אסור אלא מלהרביע. זה על זו. ופריך וכי מה עשה מעשה אם לא עשה אלא שהרכיב זע''ז:
ומשני לא אמרו אלא בשהטיל בידים והכניס כמכחול בשפופרת שזה בודאי לפי דעתו הוא מטיל ועושה המעשה בהרבעה:
אִיסִּי בֶּן עֲקַבְּיָה אוֹמֵר אָסוּר לִרְכֹּב עַל גַּבֵּי פִרְדָּה מִקַּל וַחוֹמֶר. וּמַה אִם בִּבְגָדִים שֶׁאַתְּ מוּתָּר לִלְבּוֹשׁ זֶה עַל זֶה אַתְּ אָסוּר בְּתַעֲרוּבָתָן. בְּהֵמָה שֶׁאַתְּ אָסוּר לְהַנְהִיג בָּהּ בְּזוֹ עִם זוֹ לֹא כָּל שֶׁכֵּן אַתְּ אָסוּר לִרְכּוֹב עָלֶיהָ. וְהָא כְּתִיב וַיִּרְכְּבוּ אִישׁ עַל פִּרְדּוֹ וַיָּנוּסוּ. אֵין לְמֵדִין מִן הַמַּלְכוּת. וְהָא כְתִיב וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי. בִּרְיָה מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית הָֽיְתָה.
Traduction
Issi ben Akabia dit qu’il est interdit de monter une mule (263)Parce qu'elle est un produit mêlé, issue du cheval et de l'âne., par raisonnement a fortiori; si les étoffes, qu’il est permis de revêtir l’une sur l’autre, sont interdites au cas où le tissu est mélangé, à plus forte raison est-il interdit de monter une bête de somme avec laquelle il serait interdit de conduire un chariot. Mais, n’est-il pas dit (2S 13, 29): chacun enfourcha sa mule et ils s’enfuirent? Là, il s’agit de princes royaux, dont l’action ne peut servir de modèle. Mais n’est-il pas dit de David, qui était pieux: Vous ferez monter mon fils Salomon sur la mule (1R 1, 33)? Cette dernière, dit-on, était originaire de l’époque de la création (et non un produit hétérogène).
Pnei Moshe non traduit
איסי בן עקביא אומר. תוספתא היא בפ''ה:
אין למדין מן המלכות. כלומר מבית המלכות שאפשר שאלו היו עושים כן שלא ברצון דוד או שלא היה יודע מזה:
והא כתיב והרכבתם וגו' על הפרדה אשר לי. א''כ דוד בעצמו היה עושה כן:
ומשני בריה מששת ימי בראשית היתה. ונראית כפרדה אבל לא נולדה מכלאים:
רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי חֲנִינָה אָמַר הַמַּנְהִיג קוֹלוֹ בְכִלאַיִם לוֹקֶה. וְתַנֵּי כֵן הִנְהִיגָהּ הִמְשִׁיכָהּ קָרָא לָהּ וּבָאָת אַחֲרָיו נִתְחַייֵב בָּהּ לְשַׁלֵּם כְּשׁוֹאֵל. וְהָתַנִּי שְׁמוּאֵל הָֽיְתָה עוֹמֶדֶת חוּץ לִתְחוּם וְקָרָא לָהּ וּבָאָת אַחֲרָיו הֲרֵי זֶה פָּטוּר. תַּמָּן לְדַעְתָּהּ הִיא מְהַלֶּכֶת. בְּרַם הָכָא עַל כָּרְחָהּ הִיא מְהַלֶּכֶת. וְהָתַנֵּי טִיפַּח כְּנֶגֶד עֵינוֹ וְסִיְּמֵייהּ כְּנֶגֶד אָזְנוֹ וְחֵרְשָׁהּ לֹא יָצָא לְחֵירוּת. אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר בֵּי רִבִּי יוֹסֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי שַׁנְייָא הִיא שֶׁהוּא יָכוֹל לִבְרוֹחַ. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן דְּתַנֵּי תָּפַשׂ בּוֹ הֲרֵי זֶה חַייָב.
Traduction
R. Hama bar Oukba dit au nom de R. Yossé ben Hanina: Si l’on conduit des animaux hétérogènes en les excitant de la voix, on est condamnable. On a enseigné dans le même sens (264)''(Qidushin 1, 3). Babli, Hulin 127a; Sifra section Schmini, 6; Bereshit rabbâ, 82.'': si l’animal a été livré, que le propriétaire l’a acquis, l’a appelé et que la bête l’a suivi, le nouveau propriétaire en est dès lors responsable et tenu de payer les dommages qui surviendraient, comme un emprunteur. Mais Samuel n’a-t-il pas enseigné: si la bête est placée hors des limites shabatiques et que, sur l’appel du maître, elle accourt, celui-ci n’est pas condamnable d’une transgression du repos légal? (On voit donc que l’appel vocal seul n’est pas répréhensible)? Là elle accourt de plein gré (puisqu’elle pourrait fuir), tandis qu’ici, au sujet de la loi des hétérogènes, elle marche forcément, par l’excitation de la voix. Mais n’a-t-on pas enseigné (265)Babli, (Qidushin 24b).: Si on frappe l’esclave près de l’œil et qu’il en devienne aveugle, ou sur l’oreille et que par suite on le rend sourd, l’esclave n’est pas libéré par ce fait (libération qui serait obligatoire en cas de blessure directe); or, n’en résulte-t-il pas que le maître n’est pas responsable des effets de la voix? Là, répondit R. Eliézer bar R. Yossa en présence de R. Yossé, c’est différent parce que l’esclave pouvait s’enfuir au moment où le mur fut atteint (et il n’eût pas été blessé); et ce qui prouve qu’il en est ainsi, c’est que l’on spécifie qu’il faut l’avoir retenu pour être condamnable.
Pnei Moshe non traduit
המנהיג קולו בכלאים. שהנהיגם ע''י קולו שצעק עליהם לוקה:
ותני. בברייתא כן ומייתי לה לקמן בפ''ד דמעשר שני ובפ''ק דקידושין הנהיגה השואל להבהמה או שמשכה או שקרא לה ובאת אחריו נתחייב בה לשלם באונסין כשואל גמור אלמא הנהגה בקול מילתא היא:
והתני שמואל היתה עומדת חוץ לתחום. בשבת וקרא לה ובאת אחריו ה''ז פטור אלמא קלא לאו מילתא היא:
וקאמר שאני היא תמן דלדעתה היא מהלכת. בתחילה:
ברם הכא. בשואל וכן בכלאים על כרחה היא מהלכת ע''י קולו ובכה''ג קלא מילתא היא:
והתני. גבי עבד כנעני שיוצא לחירות בראשי אברים ואם טיפח בידיו כנגד עינו וסמייה או כנגד אזנו וחרשה מחמת הקול לא יצא לחירות דכמו שנעשה בו מאליו חשבינן ליה אלמא קלא לאו מילתא היא:
שנייא היא. התם שהרי היה יכול העבד לברוח עד שלא יבעית מן הקול וכשלא ברח הוא גרס לעצמו ולא רבו:
תדע לך שהוא כן. דזהו הטעם דהא תני אם תפש בו והבעיתו בקולו וחרשו ה''ז חייב אלמא כ''מ שנעשה מעשה בע''כ של זה ע''י קולו של זה הוי כאילו עשה המעשה בידיו:
הַיּוֹשֵׁב בְּקָרוֹן רַבָּנִין אָֽמְרִין מִשְׁקָל הוּא וְרִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֵינוֹ מִשְׁקָל.
Traduction
– ''Celui qui est assis dans un char, est-il dit, etc.'' Selon les rabbins, c’est une prise de possession; selon R. Meir, non.
Pnei Moshe non traduit
גמ' היושב בקרון רבנין אמרין משקל הוא. כדפרישית במתני':
בָּרִאשׁוֹנָה לֹא הָיוּ אֶלָּא שְׁתַּיִם דִּכְתִיב וַיַּרְכֵּב אוֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ. עָמַד פַּרְעוֹ וְעָשָׂה שָׁלֹשׁ דִּכְתִיב וְשָׁלִישִׁים עַל כּוּלּוֹ. עָֽמְדָה מַלְכוּת הָרִשְׁעָה וְעָשָׂה אוֹתָן אַרְבָּעָה.
Traduction
En principe, on n’attelait pas au char plus de 2 chevaux, comme il est dit (Gn 41, 43): Le roi le fit monter dans un char à deux chevaux; puis un autre Pharaon en attela trois, comme il est dit (Ex 14, 7): et pour tous les chariots il y avait triple attelage; enfin survinrent les tyrans (grecs ou romains) et établirent les quadriges.
Pnei Moshe non traduit
בראשונה. על הא דקתני והשלישית קאי לפי שבראשונה לא היה מנהגם אלא לקשור שתים עגלות כאחת וזהו מרכבת המשנה דקרא ואח''כ עמד פרעה ועשה ג' עגלות קשורות וזהו דכתיב וכל רכב מצרים ושלישים על כולו שהוסיף עגלה שלישית לכל מרכבה כדי להושיב הרבה בני חיל בתוכם וכשעמדה מלכות הרשעה הוספה ועשה אותן ארבעה וכך ראיתי בדברי הימים שלהם שהיו נוהגין ברומא כשנצחו לאיזה שונא וחזרו לרומא והביאו להמנוצח היו עושין מרכבה וקראו אותה מרכבת הטרוימפ''א וקשרו עגלות זו לזו ובהם היו מושיבין בראשונה להמנצח וכן בשארי העגלות להמסייעים לכבוד ובאחרונה להמנוצח וכך באו להעיר בקול צהלה ותרועה:
Kilayim
Daf 38b
הלכה: אֵין קוֹשְׁרִין אֶת הַסּוּס לֹא לִצְדָדֵי הַקָּרוֹן וְלֹא לְאַחַר הַקָּרוֹן. תַּנֵּי רִבִּי מֵאִיר פּוֹטֵר. אִם הָיָה מְסַייְעוֹ בֵּין בְּמַעֲלָה בֵין בִּירִידָה הַכֹּל מוֹדִין שֶׁהוּא 38b אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִפְּנֵי שֶׁזֶּה נוֹשֵׂא עַצְלוּתוֹ שֶׁל זֶה וְזֶה נוֹשֵׂא עַצְלוּתוֹ שֶׁל זֶה. רַב אָמַר מִפְּנֵי שֶׁנְּשׂוּאִין אֶת הַחֶבֶל שֶׁבֵּינְתַּיִם.
Traduction
Il n’est pas permis, est-il dit, d’attacher le cheval, etc. Selon R. Meir, c’est permis. Mais s’il aide soit à la descente de la voiture, soit lorsqu’elle monte, sa présence est interdite selon tout le monde. R. Yohanan explique que, selon les sages, la présence du cheval est interdite même lorsqu’il n’aide pas régulièrement, parce que tantôt il supplée à la fatigue de l’un, tantôt à la fatigue de l’autre. Selon Rav, le motif est que le cheval est attaché au char par la même corde que les autres animaux.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני. בתוספתא פ''ה וגריס התם ר''מ מתיר. לקשור את הסוס בצד הקרון הואיל ואינו קשור עם הבקר ביחד למשוך את הקרון:
אם היה הסוס מסייעו. להבקר בין במעלה כשעולה להר בין בירידה שלא יפול הקרון על הבקר ומסייעו לעכב את הקרון הכל מודים שהוא אסור שהרי זה כמושכין את הקרון ביחד:
א''ר יוחנן. לפרש טעמייהו דרבנן דאוסרין מפני שזה נושא עצלותו של זה וזה של זה כלומר מה שזה מתעצל בהליכה חבירו מזרזו שע''י שרואה שזה הולך בזרזות אף הוא נזדרז ללכת ונמצאו כמושכין שניהם ביחד:
רב אמר. היינו טעמא מפני שנושאין את החבל שבינתים שאע''פ שזה קשור בצדדי הקרון ואינו נראה כמושך עם הבקר מ''מ החבל שהוא קשור בו להקרון שניהם נושאין אותו והוי כלאים דהמשכה בשביל החבל:
רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי קְשָׁרָן בִּשְׂעָרָן. מַה נָן קַייָמִין אִם בְּשֶׁקְּשָׁרוֹ בִּשְׂעָרוֹ כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים אָסוּר לְהַרְכִּיב בְּהֵמָה עַל גַּבֵּי חֲבֵירָתָהּ אִם בְּשֶׁקְּשָׁרוֹ הַחֶבֶל בִּשְׂעָרוֹ נֹאמַר מִפְּנֵי שֶׁהֵן נוֹשְׂאִין אֶת הַחֶבֶל שֶׁבֵּינְתַּיִם. רִבִּי יוֹנָה אָמַר אִיתְפַּלְּגוּן רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר מִפְּנֵי שֶׁזֶּה נוֹשֵׂא עַצְלוּתוֹ שֶׁל זֶה וְזֶה נוֹשֵׂא עַצְלוּתוֹ שֶׁל זֶה. רַב אָמַר מִפְּנֵי שֶׁהֵן נוֹשְׂאִין אֶת הַחֶבֶל שֶׁבֵּנְתַּיִים. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן קְשָׁרוֹ בִּשְׂעָרוֹ בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן פָּטוּר.
Traduction
R. Jérémie demanda: quelle est la règle lorsque le cheval est attaché par ses crins (auquel cas il ne peut pas tirer)? Comment cette demande est-elle possible? Si p. ex. le cheval est attaché par les crins à l’âne, et que ce soit interdit, on dirait qu’à plus forte raison il est interdit de les atteler ensemble; s’il s’agit du cas où la corde est attachée aux crins des animaux, cela revient à exprimer l’avis de Rav qu’une même corde les relie (donc, la question n’a pas de base). R. Yona rappelle la divergence des raisons entre Rav et R. Yohanan. Celui-ci explique l’avis des sages sur ce que le cheval supplée tantôt à la fatigue de l’un, tantôt à la fatigue d’un autre; selon Rav, la raison de l’interdiction est que ces animaux hétérogènes supportent en commun la corde qui les relie. Quelle est la conséquence de cette discussion et à quoi bon l’indiquer? Cela signifie qu’au cas où le cheval est retenu par les crins, on ne suit ni l’avis de Rav ni celui de R. Yohanan, et cela ne constitue pas un mélange interdit.
Pnei Moshe non traduit
ר' ירמיה בעי קשרן בשערן. מהו ומפני שסתם דבריו הלכך פריך הש''ס במה אנן קיימין והיכי דמי להבעיא דר' ירמיה:
אם בשקשרו בשערו. כלומר אם בשקשר הבהמה עצמה בשערה להקרון ממש וא''כ אינה מושכת כלל עם האחרת ובעי אם זה מותר:
כך אנו אומרים אסור להרכיב בהמה ע''ג חברתה. בתמיה וכי כך אנו אומרים שאסור להרכיב מין אחד על מין אחר שיהא זה נושאו הא ודאי ליכא חששא מידי ומאי קמיבעיא ליה:
אם בשקשרו החבל. שהוא קשור להקרון קשרו צדו האחר בשערו הא נמי פשיטא דאסור משום דנאמר כהאי דאמר רב דמיהת איכא איסורא מפני שהן נושאין את החבל שבינתיים דמ''ש אם החבל קשור בגופו או בשערו של זה הרי צדו השני קשור בקרון ואיכא המשכה. ר' יונה אמר איתפלגון רב ור' יוחנן וכו'. כלומר דר' יונה הוה ס''ד דדין קשרו בשערו תליא בפלוגתא דרב ור' יוחנן כדאמר מה נפק מן ביניהון קשרו בשערו דהא הוא דאיכא בינייהו דלמ''ד מפני שזה נושא עצלותו של זה אפי' בקשרו בשערו להקרון איכא חששא דמחמת שזה דוחף להקרון נזדרז זה והולך יותר במהרה וכן כשזה הולך מהר מזדרז זה ודוחף ביותר להקרון וא''כ הויא המשכה אבל למ''ד מפני שהן נושאין את החבל שבנתיים והכא דליכא חבל שהוא קשור בשערו להקרון אין כאן המשכה כלל:
בין על דעתיה דרב וכו'. כלומר דדחי הש''ס להא דר' יונה דלא היא דבין על דעתיה דרב ובין ע''ד דר''י פטור כשקושרו בשערו לקרון דהוה כמו שזה מונח בהקרון וכדאמרינן וכי אסור להרכיב בהמה ע''ג חבירתה שאינה מינה ושיהא נושאה:
וְלֹא הַלִיבְדְּקֵס. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי ניברקוס. מָאן דְּאָמַר הַלִיבְדְּקֵס עַל שֵׁם לִיבוּיֵ עַל שֵׁם לוּבִים וְכוּשִׁים בְּמִצְעֲדָיו. מָאן דְּאָמַר ניברקוס אבהטם מַהוּ אבהטם חֲמַר סְלָק. רִבִּי יוֹנָה רַב הוֹשַׁעְיָה בָּעִי גֵּרִים הַבָּאִים מִלִּיבּוֹי מַהוּ לְהַמְתִּין לָהֶן שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹנָה בּוֹצְרָייָה מִן מַה דַּאֲנָן חָמֵי הָהֵן פּוּלָא מִצְרָיֵי כַּד רָטִיב אִינוּן צְווָחִין לֵיהּ לוּבִּי כַּד הוּא נְגִיב אִינוּן צְווָחִין לֵיהּ פּוּל מִצְרָיֵי. הָדָא אָֽמְרָה גֵּר מִלּוּבִי צָרִיךְ לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת. הָדָא אָֽמְרָה הִיא לוּב הִיא מִצְרַיִם.
Traduction
– ''Ni les ânes de la Lybie (269)''Comp. Même série (Shabat 5, 1) ( 7b); Sifri, section Ki-thetsé, 230. Passage vraiment philologique, selon le Dr Rab. N. Brull, Jahrbuch für jüdische Literatur, t. 1, 1874, p. 131; il y a là trace de mot Koptes.'''' aqrbl, est-il dit dans la Mishna. Selon un autre enseignement, on lit dans la Mishna le terme nebrax sqrbyn (270)Selon Geiger, Zeitschrift für jüdische Theologie, t. 2, 1836, p. 52-62.. D’après la première version, on ferait allusion aux produits de la Lybie, conformément au verset (Dn 11, 43): les Lybiens et les Ethiopiens suivront ses pas. Celui qui lit nebrax pense au mot onobath'' (271)Le Dr N. Brüll, ibid, p. 132, rend ainsi le terme abhatas, qu'il fait dériver de onobateô, faire saillir la jument par un âne. Schorr, hahaluts, 8, 121, lit ce mot epibates: Rappoport, Erech Millin, p. 113, y voit le terme anabates, étalon., et l’on entend par ce terme l’âne qui saillit une jument (ou semblable de taille au chameau). R. Yonâ au nom de R. Oshia demanda: pour les prosélytes qui arrivent de la Lybie, faut-il (comme pour les Egyptiens), attendre 3 générations avant de les accueillir complètement dans la communauté juive. (Dt 23, 7) et s’allier avec eux? R. Yona de Boçria répondit: puisque l’on voit, pour certaine espèce de fève, qu’elle est appelée libyenne (272)''Selon Dr Brüll, l. c., c'est loubion, ou lobon (Ducange; olobithos legumen), de source copte.'', aussi longtemps qu’elle est verte, puis on la nomme égyptienne lorsqu’elle est sèche, cela prouve que de même, pour les prosélytes, il faut attendre 3 générations. On en conclut que les Lybiens et les Egyptiens sont semblables (ou de même souche).
Pnei Moshe non traduit
שם ליבו. ממצרים עש''ה לובים וכושים במצעדיו ולובים על מצרים נאמר:
מהו אבהטס חמר סלק. חמור הבא מארץ אשור כדאמרינן בפ''ק דיומא אשור זו סילוק:
ר' יונה אמר רב הושעיא בעי גרים הבאים מארץ ליבו. מהו דחוששין להם שהוא מצרי ולהמתין להם ג' דורות לבא בקהל:
א''ר יונה מבוצרייה. דודאי לוב מצרים היא שהרי ממה שאנו רואין לזה פול המצרי כשהוא לח קורין אותו לובי וכשנתייבש קורין אותו פול המצרי א''כ היא לוב היא מצרים:
רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה הֲלָכָה כְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד. דִּבְרֵי חֲכָמַים כָּל מִין פִּרְדּוֹת אֶחָד.
Traduction
R. Isaac bar Nahman dit au nom de R. Oshia: l’avis du disciple sert de règle (puisque R. Oshia, se reprenant, se range à l’avis de son élève R. Yona). D’après l’avis des sages, toutes les espèces de mulets ne forment qu’une sorte et on peut les joindre.
Pnei Moshe non traduit
הלכה כדברי התלמיד. כר' יהודה וקורא אותו תלמיד מפני שרבים חולקים עליו ובכללם גם ר''ע רבו:
דברי חכמים. אבל לדברי חכמים כל מין פרדות אחד ומותרין זה עם זה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source